היו"ר בועז ביסמוט:
אתם מולי שניכם. בואו תישארו שניכם יחד פה, לא אוציא את שניכם, אבל אנא לא להפריע לדיון.
מירב כהן:
הייתי בנקודה שיש דיסוננס בין ההגדרה מי זכאי לדחייה לבין מי שנספר כחרדי לצורך העמידה ביעדים וברגע שאין חפיפה בין השניים זה יוצר סתירה פנימית בנוסח של החוק.
כבוד היושב ראש, אתה הרבה פעמים נתלה בחקיקה שהייתה פה לפני ה-7 באוקטובר וחקיקה שהביא בזמנו גנץ, אבל האם בסעיף הזה שמת לב שהחוק שונה מהנוסח שהביא ב...
מירב כהן:
מה השוני? אתה כל הזמן משווה. הוצאת פה פלאיירים.
מירב כהן:
מה זאת אומרת אין לך זמן להתייחס אליי? אני פונה אליך בשאלה כחברת כנסת, אתה היושב ראש, מה ההבדל בין הנוסח המובא בפנינו לבין הנוסח של גנץ שאתה כל הזמן נתלה בו.
מירב כהן:
בסעיף הזה. מה ההבדל? אם היית קורא את החוק שהגשת היית מגלה שמה שהשתנה זה - - -
מירב כהן:
אם היית קורא את הנוסח שהגשת היית מגלה שהמילים תלמידי ישיבות נמחקו ממנו לעומת הנוסח המקורי, זה הנוסח שאתה הגשת. אולי אריאל אטיאס ניסח אותו, אבל אתה זה שהניח אותו פה על שולחן הוועדה, אז שווה לדעת מה כתוב שם. זה מלמד באמת על רמת השליטה בפרטים פה.
מירב כהן:
עוד דבר שהנוסח הזה כולל זה נוער נושר. אני לא מבינה מדוע נוער נושר מישיבות נספר לצורכי יעדים, מה זה קשור? אנחנו רוצים לגייס תלמידי ישיבה, מדוע אנחנו סופרים נוער נושר בתוך היעדים האלה? מדובר על סדר גודל של למעלה מ-10,000 תלמידים, אז מה ההיגיון להכניס אותם?
האם אתה מקשיב? כי זה מיועד אליך.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מקשיב, אני מסוגל לעשות 40 דברים בבת אחת. אני בליכוד, אני לא ביש עתיד.
מירב כהן:
למה לכלול נוער נושר בתוך ספירת היעדים? מה ההיגיון בזה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לך, יקירה, שאני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית. את לא תמנעי מהם לדבר.
מירב כהן:
אבל יש לי שאלה, אנחנו לא פה בהצגה.
מירב כהן:
למה להכניס נוער נושר? עוד לאקונה פה זה שמוסד חרדי לצורך ספירת היעדים יכול לקבל גושפנקה כמוסד חרדי שאפשר לקחת את התלמידים שהתגייסו ממנו לצורך היעדים על ידי שר הביטחון. זה כמובן פתח שיכול להנדס את היעדים איך שהוא רוצה. הוא יגדיר כל מוסד שהוא רוצה ככזה שתלמידיו נספרים לצורך היעדים וכך הוא יעמוד ביעדים ...
מירב כהן:
אני רוצה לומר עוד שני דברים כלליים.
מירב כהן:
כל שומרי הסף במדינת ישראל, אם זה היועמ"שית, אם זה נגיד בנק ישראל, אם זה אגף התקציבים, כל מי שיש לו עיניים בראשו, מזהיר מהחקיקה המסוכנת הזו על עתיד המדינה.
מירב כהן:
אני חושבת שכדאי שאתה כיושב ראש הוועדה תזמין את האנשים האלה ו - - -
מירב כהן:
הנקודה הנוספת והאחרונה היא שבעצם בימים אלה לממשלה אמורה להגיע החלטה שתגדיל פי שלושה את ימי המילואים גם בשגרה.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה קשור לסעיף? תודה רבה, לא קשור לסעיף. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ינון אזולאי.
מירב כהן:
זה מדהים, אני חיכיתי פה שלוש שעות לדבר ו - - -
מירב כהן:
אני ממתינה פה ואני רוצה לומר - - -
מירב כהן:
הוא כרגע אומר שאפילו חודשיים במילואים לא יספיקו.
היו"ר בועז ביסמוט:
את בקריאה שלישית. תודה רבה. שמענו. כל זמן שדיברת לסעיף אין לי כל בעיה, יכולת לדבר עוד ועוד. כשאת חורגת מהסעיף את יוצאת החוצה, תודה רבה.
אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית, לא תמנעי ממני לשמוע את החברה האזרחית. תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן, את מוזמנת לצאת ותודה על הדברים שאמרת, היה נעים ולהתראות בשבוע ...
ינון אזולאי:
אני מבקש להתייחס לסעיף עצמו, דיבר חבר הכנסת יולי אדלשטיין, הוא יצא, לגבי אותו כתב שראה שיש בני הציבור כביכול שמגויסים למסלול חרדי והם לא חרדים. אז קודם כל להגיד, אני חושב שכל אחד שמגיע בוחר לעצמו את המסלול לאן הוא רוצה ללכת, אם הוא רוצה מסלול חרדי או לא. אם הוא רוצה מסלול חרדי, הוא צריך גם להתאים למ...
ינון אזולאי:
תלמיד ישיבה גם מוגדר בחוק, אם אנחנו מדברים על הפער הזה של השנה, שזה ישיבה גדולה, דיברנו על זה בפעם שעברה, ברשימת הישיבות, שלפחות 45 שעות הוא לומד בישיבה. כלומר על אותם אלה זה מכסה, כי הם אלה שמתוקצבים ב-45 שעות של אותם אלה שנמצאים במוסד חרדי.
ינון אזולאי:
בהמשך החוק, גם לפני זה, כל הזמן דיברו על 45 שעות בישיבה. 40 זה בכולל, בישיבה זה 45 שעות. זה נותן מענה לאותם אלה שנמצאים בדלתא הזאת של השנה, כי הוא כבר עבר לישיבה גדולה, שהיא שיעור א' מה שנקרא, והוא נמצא ביחד עם אותו אחד שהוא בשיעור ב' ו-ג' שנמצא בתוך ה-45 שעות. אז ממילא, ברגע שהוא מגיע לשם והוא מחוי...
ינון אזולאי:
יש דלתא של שנה אחת, אתה עובר מישיבה קטנה לישיבה גדולה. אז הדלתא הזאת, הכותרת של המוסד שהוא נמצא בו זה ישיבה גדולה, ישיבה גבוהה, כל אחד איך שהוא קורא לזה. בכותרת הזאת הוא נמצא ביחד עם שאר הבחורים שכבר מוזכרים בחוק, שהלימוד שלהם הוא 45 שעות שבועיות. כלומר הוא כבר כפוף למקום הזה של המוסד החרדי כשהוא בן...
ינון אזולאי:
הוא ייחשב כבוגר, בוודאי, כי גם אותו אחד שהוא ב' ו-ג' בישיבה גדולה הוא נחשב כבוגר.
דרור גרנית:
בין 14 ל-18 הוא צריך שנתיים, אתה אומר שבגיל 17 הוא עובר לישיבה הגדולה.
ינון אזולאי:
לא, שהיא גם נמצאת תחת ההגדרה של מוסד חרדי.
דרור גרנית:
לא, היא לא נמצאת בהגדרה של מוסד חינוך חרדי לפי חוק מוסדות תרבותי ייחודי. שלוש השנים האחרות שלו הוא כנראה היה במוסד חינוך חרדי.
ינון אזולאי:
קודם כל הוא היה במוסד חינוך חרדי, זה ודאי, אבל אני אומר שמכיוון שזה נמצא תחת אותה כותרת של ישיבה, לכן אני אומר שזה כן יכול להיכלל. תבדוק את זה.
אלעזר שטרן:
לא הבנתי מה אנחנו עושים, להגדיל את אלה שנכללים?
ינון אזולאי:
אני רוצה להזכיר פה עוד דבר, דיברו פה שאולי אדם שהוא לא הגיע דתי לא להחשיב אותו. כשעשינו סקירה של כל משרדי הממשלה על הסנקציות, על מה יש להוריד, על מה אין להוריד, ישבו פה מנציבות שירות המדינה ושאלו אותם מה זה אצלכם באחוזים מוגדר כחרדי. הרי בחוק צריך להיות, אם אני לא טועה, כ-7% מכלל שירות המדינה חרדים....
אלעזר שטרן:
בחיידר. יש לו פטור, הוא למד בחיידר, הוא לא צריך להתגייס.
ינון אזולאי:
יש לך את זה ביותר מצחיק? כדי שיצחקו. תודה.
ינון אזולאי:
הדבר האחרון, הוא הביא ממשרד העבודה שיש כללים במשרד העבודה. אני לוקח את מה שאמר קינלי, מאותו מקום במשרד העבודה, ההכשרה המקצועית, הוא הקריא את הכול, רק הוא שכח, אני מאמין שהוא שכח כי זה נחתך כנראה בסוף, יש גם הגדרה, יוצאים בשאלה. כלומר אדם יצא בשאלה לגמרי. בשביל להיקרא כאוכלוסיית יעד של המגזר החרדי, י...
אביחי אברהם בוארון:
אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו, 14 עד 18 שתי שנות לימודים. יש חשש שכתוצאה מזה שעוזבים את הלימודים מדובר בנוער שאינו דתי באורחות חייו ולכן לא נכון לספור אותו כחלק מהציבור החרדי, אבל אנחנו יודעים שמדובר במיעוט דמיעוט. רוב "הנושרים", ויש לי בני משפחה כאלה, חרדים. יש לי בן דוד חרדי, אביו רב קהילה בהר נוף, ...
אלעזר שטרן:
מאיפה אתה יודע שרובם ככה? אני יודע הפוך.
אביחי אברהם בוארון:
ראינו את הסרטון, שלחתי לך אתמול, של חיילי חטיבת חשמונאים שרוקדים ומדברים על עוד דף גמרא ועוד דף גמרא. חלק גדול מאותם צעירים חרדים עם פאות וזקנים וציציות לא גמרו את הלימודים וחלקם גם סיימו את הלימודים בגיל 16. צריך להבין את הדבר הזה, זו תופעה חברתית, התופעה החברתית הזאת רווחת בכל המגזרים, גם במגזר הד...
אליהו רביבו:
צריך לתת לו את כל הכלים כדי שהוא יוכל להישאר חרדי.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. הזכרתם קודם את המכון הישראלי לדמוקרטיה, גלעד מלאך נמצא כאן?
זיו ברנס:
בועז, אני בניגוד לכל הצקצקנים, בשבוע הבא יש לי סבב שישי, בשם זה אני מבקש לדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לתת לכולם לדבר, שתי דקות, לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שכולם ידברו. כפי שאמר חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה חנוכה, יש כאלה שרוצים ללכת הביתה. אגב אתם מורשים ללכת.
זיו ברנס:
הוא גם אמר שהם אחים לנשק, ארגון הסרבנות.
אלעזר שטרן:
בועז, אני חושב שהוא לא יכול לדבר. גם אם הוא מוזמן של דנה.
אלעזר שטרן:
להסתכל עליך? אני יכול לענות לך? מה זה תסתכל עליי ותוציא אותי בקריאה שלישית.
אלעזר שטרן:
תגיד, מה אתה מייחס פה דברים של צביעות? מי נתן לך את הסמכות?
אלעזר שטרן:
לא, הוא לא נתן לך. עשית מעשה נבלה והחלפת את יולי. ליולי הבוחר נתן, לא לך.
אלעזר שטרן:
מה, לא עשית מעשה נבלה? בבקשה, אני אצא.
זיו ברנס:
קשה לכם שמישהו לא מסכים איתכם? אתם רגילים שאתם ממלאים את הוועדות?
אלעזר שטרן:
אני יוצא, אל תדאג. כמה אני יכול לשמוע אותך עם כל חד הצדדיות שלך?
אליעזר חיים שנוולד:
חנוכה שמח. אני ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל במודיעין, אלוף משנה במילואים, עושה מילואים 43 שנים. בחיל השריון הייתי בתפקיד מח"ט אני גם אח שכול. במלחמה אני וחמשת בניי שירתנו, אני כ-270 ימים, בני מרדכי ה' ישמור עליו נפצע קשה במלחמה. ישיבת ההסדר שלנו היא ישיבת הסדר על שם שני חללי צה"ל, מאיר שנוולד, אחי, סמל...
אליעזר חיים שנוולד:
אני עצמי במהלך השנים הללו, 43 השנים הללו, עברתי שלושה פירוקים. יושב פה עוזי דיין, הוא היה סגן הרמטכ"ל, פירקו את החטיבה שלנו, הוא לקח אותנו כל יום שישי אליו ללשכה כי אנחנו התנגדנו לזה שיפרקו חטיבת שריון.
אתמול ישבתי בניחום אבלים אצל בוגר שלי שעשה כבר איזה 500 ימי מילואים, לידו יושב חבר שלו שהוא מפקד ...
אליעזר חיים שנוולד:
עוד שני משפטים, כבוד היושב ראש. כיוון שאני חושב שזה לא קול ששומעים אותו כל יום, חשוב לי לומר אותו גם בפן המקצועי. כדי להקים את המסגרות הללו של הציבור החרדי ואני רוצה שהדבר הזה יקרה בצורה הטובה ביותר, ייקח בין שנה וחצי לשנתיים להגיע להיקפים הללו. לכן הפתרון הנדרש כרגע זה באמת לנסות למצות את אנשי המיל...
אליעזר חיים שנוולד:
משפט אחרון. עם כל הרעש שיש מסביב אני מאוד אופטימי. אני חושב שבעוד עשר שנים על תפקידי מג"ד יתמודדו גם אנשים מהציבור החרדי, מסיבה פשוטה, כי אין שום ברירה אחרת וזה בסוף מה שיקרה. בחורי הישיבות ילמדו, ציבור חרדי יתגייס ובעזרת ה' צה"ל יהיה מורכב מהרבה הרבה ציבור חרדי, רק צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר.
זיו ברנס:
למה הם חוטפים לנו את הקול? הם שנה פה בוועדות, הם פוליטיקאים, הם לא מילואימניקים.
היו"ר בועז ביסמוט:
כאשר מישהו פה אומר דבר, כמו הרב שהיה כאן כעת, שאגב מבטא דעה של רבים. מה לעשות, הוא מבטא פתאום דעה שהוא בעצמו אומר, כמעט שלא שומעים כאן בוועדה.
שחר ורון:
אם זה על חשבון הדברים של חנניה אז אני מעדיף לתת לו.
היו"ר בועז ביסמוט:
הנה, אצילות רבה מאוד. דרך אגב אתה דיברת פה בשבוע שעבר בצורה מאוד מרגשת ותודה. יהיו עוד הרבה דיונים ואתה תמיד מוזמן ובדיון הבא אתה תדבר.
זיו ברנס:
בועז, אנחנו גם נוכל להשמיע קול אם כתף אל כתף ישמיעו קול?
היו"ר בועז ביסמוט:
תן לו לדבר. אני מחליט ואני רוצה לשמוע אותו. הוא נתן לו באצילות רבה את זכות הדיבור ואני רוצה לשמוע אותו. הם אותו ארגון לכן הוא מדבר.
חנניה בן שמעון:
אני רוצה להתייחס לסעיף ולא לאיזה שהיא גישה של אנשים שמדברים פה על פוליטיקה וכו', התייחסות ספציפית לסעיף.
אני הייתי במכינת גוונא, מכינה של יוצאי החברה החרדית, חילוניים לחלוטין בימינו. כשאני אמרתי להם במהלך הרצאה שהם נחשבים בעיני החוק חרדים הם היו בשוק גמור, כי הם לא מתקבלים היום ברחוב החרדי, שלא לדבר...
חנניה בן שמעון:
אני הראשון שהולך לצטט את הדברים הבאים, בדיון כזה אני באמת לא מבין איך זה קרה: צוות הבדיקה מצא כי הגדרת חרדי בחוק היא הגדרה מורכבת שמובילה לעיתים למצבים בהם תלמיד ישיבה חרדי שלמד שנתיים במוסד חרדי מוכר בין הגילאים 14 ל-18 חזר בשאלה והתגייס לצה"ל בגיל 18 כחייל חילוני. צוות הבדיקה מצא כי ההגדרה המורכבת...
חנניה בן שמעון:
שמעתי ונציגי צה"ל אמרו שזה נוח להם לשמור על ההגדרה הזאת.
שי טייב:
ביקשתי לשנות את ההגדרה וחבל שאתה אומר את זה, חנניה. הסברתי שהשיטה היא שיטה לא טובה - - -
חנניה בן שמעון:
אז סליחה, יכול להיות שפספסתי. אבל הצבא זה לא ההתייחסות העיקרית שלי, ההתייחסות העיקרית שלי היא לביסמוט, ליושב ראש הוועדה, שאומר שהוא לומד מהעבר.
עוד דברים שאפשר ללמוד מהעבר. רק 31% מבוגרי החינוך החרדי בגילאים 20 עד 29 ששירתו בצה"ל הגדירו את עצמם כחרדים. זה מהלמ"ס. בשנת 2024 55% שירתו במסלול כללי שאינ...
היו"ר בועז ביסמוט:
ולכן אני אומר מה הבעיה פה של אותם אלה שמתנגדים לחוק? הם משוכנעים שהדעות שלהם זה כלל עם ישראל. שמעת את הרב קודם ויש רבים כמוהו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו עושים את זה בצורה חכמה. שנים הציעו פה המלצות שלא עבדו. פה יש יסוד להניח, והאמן לי שאני נלחם על החוק הזה, כי החוק הזה משנה פה סדרי עולם והוא דבר טוב.
חנניה בן שמעון:
אדוני היושב ראש, זה עובדות ברורות. לא הבעתי דעה, הבעתי עובדות של ועדה מקצועית. וכשאני שיחקתי אתמול כדורסל נכים, אחרי שתי טעויות המאמן העיף אותי ופה אנחנו חוזרים על הטעויות האלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מפריע לי. אתה מוזמן לצאת, בבקשה. אתה לא תדבר אליי בטון שכזה. צא בבקשה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה לא תדבר אליי ככה. צא בבקשה. עם כל הכבוד, ידברו אחרת בוועדות, לא הכול מותר.
חנניה בן שמעון:
מאוד כואב שאומרים לך את האמת. מאוד כואב. אתה אומר שאני פוליטיקאי?
אלון קמינר:
קודם כל אני רוצה להגיד לחברי האופוזיציה, שיישמע פה ולפרוטוקול וחבל שהם לא יושבים פה, אני התרשמתי באמת מעבודה שממש ביאסה אותי בתור אזרח. מלא התפרצויות, תרבות דיון קשה. איך אנשים יכולים לדבר ככה? אני מבין שיש משחק פוליטי גדול מעל הראש שלנו שכאילו לא משנה מה, אבל דחיל ראבאק האנשים שקיימים פה, גורמי המק...
אלון קמינר:
היינו יכולים לעשות את זה בחמש דקות ולהתקדם. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו, 14 עד 18, כולנו הבנו, אני עם הייעוץ המשפטי לממשלה, אני חושב שצריך להרחיב את זה, או שלוש שנים או שיותר קרוב לקצה, כל הנסיבות סבבה, זה מה שאני חושב שצריך לעשות.
ואני רוצה להציע עוד דבר אחד לחוק. אני רוצה שאם כולם מפחדים מפול...
זיו ברנס:
אפשר להשמיע גם קול בתור מילואימניקים אחרי כתף אל כתף?
נעה מבורך:
לא תכננתי להתייחס לזה, אבל לכל המילואימניקים פה יש זכות לדבר, אף אחד לא יחליט מי עשה יותר ומי עשה פחות, אז בבקשה לכבד את מי שנמצא לידך.
לגבי הסעיפים בחוק. אני חושבת שרוב הדיונים פה על הסעיף נגעו באיך לאפשר לבחור חרדי להיות בצבא, השאלה אם אנחנו צריכים את זה בתוך חוק שירות ביטחון. המטרה של הסעיף בחוק ...
זיו ברנס:
אני מבין שהתרגלתם שרק אתם פה בוועדה, אבל עכשיו אתם תשמעו עוד צד. נמאס לי מהצביעות ומהמחטף של השם שלנו של המילואימניקים, כל מיני ארגונים שטוענים שהם מייצגים אותנו והם בכלל פוליטיקאים במסווה שכל מטרתם זה לשבת בבית הנבחרים בכל מחיר, גם במחיר - - -
זיו ברנס:
מה את מתערבת? אפשר להוציא אותה? היא מפריעה לי לדבר.
(היו"ר בועז ביסמוט)
זיו ברנס:
הם טוענים שהם מייצגים את שמם של המילואימניקים - - -
זיו ברנס:
זה לא משנה, זה לא הזמן שלך, קיבלתם נציגות.
שחר ורון:
לא, הוא מדבר לכתף אל כתף וזה אליי. אם יש דברים ענייניים כלפיי אני אשמח שתפנה אליי.
זיו ברנס:
אמרתי שהם כארגון חוטפים לנו את השם והם חרגו מעבר לנורמת המילואים, הם מוציאים אנשים להפגנה לוועדת חקירה ממלכתית. זה ארגון פוליטי.
היו"ר בועז ביסמוט:
בוועדה הזו כולם מוזמנים, כל אחד יביע את דעתו, חוץ מארגון אחד שהוא יודע בדיוק מיהו, כי זה ארגון מבחינתי שפה לא ידבר בוועדה. כל זמן שאני יושב ראש הוועדה הזו לא ידבר פה. כל השאר, מילואימניק שיהיה נגדי, בעדי, דתי, חרדי, שמאלן, שמאלן קיצוני - - -
זיו ברנס:
בועז, הוא לוחם, אני מעריך אותו. אבל כארגון?
זיו ברנס:
אני מדבר על הארגון שלו, לא על שחר.
זיו ברנס:
אני יכול לדבר על איזה ארגון שבא לי.
זיו ברנס:
גם הם שלא מייצגים אותנו חוטפים לנו את השם, גם שבות רענן שהיא פוליטיקאית של יועז הנדל.
זיו ברנס:
אני לא רוצה שיחטפו לנו את השם, זה לא בסדר? חברי הכנסת מהקואליציה, אני מדבר אליכם, אני צריך שתשמעו אותי.
זיו ברנס:
אני נותן פה סד"כ. אני לא פונה לאופוזיציה, כי מי שתומך באחים לנשק אני לא רוצה. סד"כ. החבר'ה מהקואליציה אני צריך שתקשיבו. אני ראש ארגון שנקרא המילואימניקים הקבועים. מה זה המילואימניקים הקבועים? אלה אנשים שרוצים לתגבר את הצבא. מספר המסופחים בצה"ל הוא 17,500, מתוכם כמה אלפי םשל לוחמים. אתם צריכים לעזור ...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לחתום את הדיון, אבל לפני זה, בגלל ששניכם הייתם צמד חמד, אז אני לא אתן לך לדבר ולא לה, מן ההגינות, אני מבקש בצורה הכי חמודה ואני רוצה את שניכם בישיבה הבאה - - -
זיו ברנס:
הם התרגלו שכל הוועדות שלהם, זה לא צמד חמד, זה עשר על אחד.
זיו ברנס:
אתה שם לב שאי אפשר להשמיע עמדה שהיא לא שלהם? יש להם מונופול על הוועדה? אני שואל.
זיו ברנס:
איך אני יכול? הם בכל מקום, הוועדה שלהם.